צודק בכל מילה !!! דאנטוני מאמן זוועה ויוסטון פשוט נחנקו ברגע שהפכו לפייבוריטים…..

במשפט אחד – אין דבר כזה לא יכול, יש לא רוצה. הארדן פשוט לא רוצה הוא צריך להיות בטיפול פסיכולוגי כי יש לו פחד מלהצליח. או שהוא עצלן ופשוט לא רוצה להתאמץ ולהיות ווינר – וזה נובע מהילדות שלו – זה והנטייה לחשפניות.
כאילו שלדאבל-אפ אין חסרונות וכאילו שאי אפשר להגיב אליו – אני לא חושב שבראון מאמן טוב אבל לתלות את הקושי של פילי על זה – מה טורנטו או ג"ס לא יכולים להגיב על דאבל אפ בהתאם? – להכניס עוד עושי משחק? להעניש עם סחיטה של עבירות?
אם אני לא הייתי עצלן – הייתי עושה מחקר והולך לבדוק בעיתונות הספורט האמריקאית כמה פעמים נאמר על אגדות כדורסל טרום עידן האינטרנט שהן לוזריות (ג'ורדן אחרי ההפסדים החוזרים לבאד-בויז, מג'יק וורת'י ואובדן האליפות,לסלטיקס, ג'רי ווסט על הפסדיו בגמר ואני בטוח שיש עוד הרבה המון) בזמננו אנחנו כבר יודעים כמה לוזרים מאכלסים את הNBA היום (דירק, לברון, קרי, דורנט שלישיית בוסטון וכו')
כאילו לאלמנט המקריות או זה שהם שיחקו היום מול קבוצה אדירה שבאה כולה מגויסת אין בכלל משמעות בעינך.

תודה לאל שנפטרנו מהשיקוצייה.
ולישו בנו (סטף קארי).

הנה סלי קרי באחד על אחד על החצי השני שבחצי הראשון עשו עליו דאבל היה לו 0 נק!!! וזה נגמר בשיווין. חצי שני קלע 33 ונגמר בנצחון. כמה גולדן היו ממשיכים לנצח עם קרי של 0-12 נק?

https://www.youtube.com/watch?v=yocGIXupJKM

כל הנק של קרי באחד על אחד עם הגנה שערורייתית של יוסטון לייאפים בקו ישר לסל התקפה אחרי התקפה במאני טיים. זה שערוריה.

בחצי הראשון שהיה עליו דאבל טים לעיתים קרובות נגמר עם 0 נק

האם יוסטון תציע לליקס טרייד על כריס פול? האם הליקרס תקבל את ההצעה?

ליוסטון יש מחסום פסיכולוגי כשהאליפות נראית קרובה. ראו את זה בסוף משחק 5 וגם עכשיו.
גולדן לקחה משחק ורבע מול יוסטון, בלי דוראנט, בלי קאזינס וכשקרי כל המחצית ללא נקודה, וזה אחרי שניצחו אותם עם דוראנט וקאזינס כמה פעמים בעונה הרגילה.
יוסטון צריכים כמובן זעזוע, האמת שהטרייד הכי טוב להם זה הארדן על לברון, הוא כמובן היה לוקח את המשחק אתמול, זה עניין של נסיון במעמד

במשחק 7 תהיה שביקה של טורונטו בבית, כמו יוסטון
קוואי 35 נקודות, והשאר לא יופיעו

עודדתי במרץ את שיקוצי המפרץ, המחשבה לראות את הכדורסל המזעזע של יוסטון עם כל הבידודים האיטיים האלה, הכדרורים חסרי התוכלת והשלשות סטפ בק הבלתי נסבלות, הייתה בלתי נסבלת. יוסטון שיחקה את הכדורסל המגעיל ביותר שראיתי בחיים, לימוז' של מליקוביץ זה הארלם גלובטרוטרס לעומתה.

אני אכתוב כאן 2 מסקנות-על מהסדרה הזו, עם קצת רפרנסים לסדרות פלייאוף מהשנים האחרונות. סליחה מראש על החפירה:
.
1. מייק דאנטוני פשוט לא מאמן מספיק טוב. הוא גם לא מאמן רע. אבל יכולת ניהול הרוטציה שלו בפלייאוף פשוט זוועתית, והוא עשה מלא טעויות בסדרה הזו.
כבר חפרתי מלא פעמים לאורך הסדרה על כך שלא יכול להיות שבכל אחד ממשחקי הסדרה, יוסטון ייקלעו לפיגור ברבע הראשון, ויצטרכו לרדוף אחרי הווריורס בהמשך. לו רק היה מנסה לעשות שינוי מינורי בחמישייה הפותחת, בדגש על משחק 5 הקריטי, אולי המצב היה שונה.
כמו כן – ההתעקשות על קאפלה. ננה בקצת דקות שקיבל היה דיי טוב, ופאריד יובש לגמרי על הספסל.
בואו נעשה רגע פלאשבק ל-2017 – במהלך העונה הסדירה, דאנטוני דווקא ידע לפתח יפה מאוד הן את קאפלה כסנטר פותח, והן את מונטרזל הארל כמחליף, למקרים בהם ננה פצוע.
בפלייאוף דאנטוני העדיף להשתמש רק בננה המנוסה והותיק כסנטר מחליף. אחרי 4-1 מול הרעמים בסיבוב הראשון, ננה נפצע בגיים 4 מול הספרס, במצב של 2-2 בסדרה.
מה דאנטוני עשה משם? המשיך לפתוח עם קאפלה, ופשוט עבר לסמול-בול עם אנדרסון/אריזה כגבוהים היחידים בפרקט. הארל התייבש על הספסל טוב-טוב.
התוצאה? 0-2 במשחקים 5 ו-6. לא מעט בזכות נחיתות פיזית בצבע בדקות בהן קאפלה לא היה על הפרקט.
מורי בטוח לא היה מבסוט לתת באותו קיץ את הארל בטרייד לקליפרס עבור פול, אבל במהלל השנה קיבל הזדמנות פז להחתים את פאריד, שמזכיר מאוד את הארל בסגנון המשחק ואף מנוסה ממנו, והוא לא פספס אותה.
מי כן פספס? אדון דאנטוני, שכמו ב-2017, גם הפעם פשוט התעלם מהקלף הזה לאורך כל הסדאה מול הלוחמים, על אף שקאפלה היה חלש מאוד.
לא שהארל ב-2017 ופאריד עכשיו היו בהכרח עושים את ההבדל. אבל היי, לכו תדעו? אצח הווריורס לאורך רוב הסדרה אלה היו מהלכי האסל של גרין ואיגי שעשו הרבה הבדל. יכול להיות שפאריד, עם בוסט אנרגיה מהספסל, וננה השור שגרין היה לידו כמו ילד כאפות, היו יכולים לקבל יותר דקות ולהוביל לכמה מיני-ריצות שהיו מטים הפסד לניצחון.
.
2. ג׳יימס הארדן – הוא אחלה שחקן וזה עוול להוריד מהאיכות שלו. אבל הוא פשוט לא ברמה של להוביל קבוצה לאליפות.
הריאות שלו דלילות מדיי לאוויר הפסגות. משחק 6 של חצי הגמר הזה, וגמר המערב מלפני שנה, מראים בדיוק את ההבדל בין עוד שחקן טוב, לבין שחקן עם אופי של אלוף –
הארדן שנה שעברה נתן מחצית ראשונה מעולה, ובמחצית השנייה ברגע שהווריורס ייצרו ריצה הוא פשוט נכבה, הרים ידיים, וקיווה שבטויוטה סנטר בגיים 7 הוא ינצח.
קליי וקרי? לא ויתרו לרגע על המשחק הזה. הם לא באו בשביל לנצל את רשת הביטחון של האורקל ארינה בגיים 7. הם באו לרצוח את הסדרה.
הארדן שנה שעברה היה מספיק מוכשר כדיי להוביל את הרוקטס ליתרון מפתיע במחצית במשחק 6 ללא פול, אבל הוא פשוט לא ״אלוף״, וברגע שנהיה קשה במחצית השנייה הוא נותר ללא אוויר ורוח לחימה.
ושלא נדבר בכלל על משחק 6 מלפני שנתיים מול הספרס.
אני חושב שבהקשר הזה החשיבה מאחורי ההבאה של פול הייתה טעות – ההנהלה חשבה ששחקן שיהיה כינור שני להארדן, שמבחינת הרמה הוא כמעט ברמת הכשרון של הארדן, תספיק כדיי לחבר את סך הכשרון כדיי להגיע לרמות הגבוהות.
לדעתי הארדן זקוק לשחקן טוב ממנו לצידו, ואולי כמספר 2 יתפקד טוב יותר. אין לי שום תוכנית אופציונלית שאני חושב עליה (בטח לאור מצב המשכורות הבלתי אפשרי של הקבוצה) אבל בתאוריה זו המסקנה שלי מהפלייאופים האחרונים.
ושלא תטעו – העובדה שהארדן מספיק טוב להוביל קבוצה פעם אחר פעם לפלייאוף (ולרוב עם יתרון ביתיות) ולעבור לפחות סיבוב, זה לא משהו שיש להמעיט בערכו. כוכבי עבר כמו טימאק למשל לא יכולים לזקוף לעצמם את זה. כנל כמה כוכבי הווה כמו קמבה ווקר (ועוד במזפח!!), ואפילו הגבה לא ממש הצטיין בתחום (עבר סיבוב פעם אחת בלבד לפני שנה, וסך הכל רק פעמיים הוביל את השקנאים לפלייאוף). אבל עצם העובדה שהארדן מגיע כל פעם כל כך קרוב וברגע האחרון הוא קורס – זאת מנטליות של שחקן מספר 2 שזקוק לאלפא-דוג בולט יותר לצידו. לכו תדעו, אולי ככה הייתה נראית הקריירה של פיפן לולא היה מגיע לשחק בבולס עם ג׳ורדן..